כריש לוויתן לבקן נחשף לעיני המצלמה

מגיש החדשות · שרת חדשות

כרישי לוויתן הינם יצורים מסתוריים ובלתי רגילים, אך כריש לבקן זה, הופך אותם למעניינים עוד יותר

הכריש שאורכו למעלה מ-10 מטרים, צולם כשהוא שוחה במים שלחופי דארווין, האי הצפוני ביותר בקבוצת איי גלאפאגוס.

הענק הימי לבן כולו, כל כך לבן, למעשה, שקשה להבין היכן עיניו נמצאות. למרות גודלם הענק, כרישי לוויתן יכולים להגיע לאורך של קרוב ל-20 מטרים ולמשקל של כ-40 טון, הם הינם בלתי מזיקים וניזונים בעיקר מפלנקטון ודגים קטנים.

המדריך המקומי, אנטוניו מוראנו, שצילם את התמונות, אומר שהוא מעולם לא נתקל בכריש לוויתן לבקן בעבר. "בעבודתי כמדריך צלילה יוצא לי לראות הרבה דברים בלתי רגילים, אם זה לשבת בין כרישים בזמן שאלו טורפים או לצפות בלוויתנים קטלנים צדים כרישי פטיש" הוא אומר, "אבל שום דבר לא משתווה למה שראיתי באותו אחר צהריים באוגוסט. השעה הייתה 4:30 אחר הצהריים, ואני - ביחד עם שישה אורחים, יצאנו לבצע את הצלילה הרביעית באותו יום.

"בזמן שישבנו בסירה ובדקנו את הציוד שלנו, ראיתי מעין כתם לבן וגדול קרוב לפני המים וסמוך לסירה. בהתחלה לא הבנתי מה זה, לא ראיתי שום דבר כזה בעבר, אז החלטתי לשים את המסיכה על הפנים והכנסתי את הראש אל תוך המים. מיד לאחר מכן הסברתי לאורחים שלי שכנראה מדובר בכריש לוויתן לבן, ושאנחנו עומדים לקפוץ אל תוך המים ולנסות לעקוב אחריו.

"ביקשתי מכולם לשמור מרחק ולא להפריע לו כדי שלא ירגיש מאויים ויתרחק. כולנו קפצנו אל תוך המים ועקבנו אחרי הענק הלבן כ-5 דקות. המשכתי לשחות איתו והגעתי קרוב מאד אליו - ניתן היה לראות שאפילו עיניו לבנות לגמרי. חזרנו אל הסירה ואז זיהינו את הכריש שוב. הפעם קפצנו למים עם ציוד שנירקול בלבד."

אנטוניו, שחזר אל המים עם ציוד צילום, צלל לעומק של כ-15 מטרים בצלילה חופשית על מנת להתקרב אל ולצלם את כריש הלוויתן, "צללתי לעומק של כ-15 מטרים בצלילה חופשית ורק אז הצלחתי לצלם מספר תמונות שלו".

"זה לא היה פשוט, מכיוון שלא רציתי להבהיל אותו, נאלצתי להשאר תמיד במרחק של מספר מטרים ממנו. לאחר מספר דקות הלבקן שלנו נעלם ואיש לא ראה אותו מאז! החוויה כולה, מהרגע בו זיהיתי אותו ועד הרגע בו הוא שחה מאיתנו, נמשכה כ-30 דקות. הייתי מאד נרגש, אך רק לאחר ששבנו אל הסירה, הבנתי כמה חשוב וייחודי היה המפגש. זו הייתה חוויה ייחודית והמתנה הטובה ביותר שהאיים שלי יכלו להציע לי."

לבקנות היה קבוצה של מצבים המאופיינים על ידי מחסור של צבע בעור, בשיער ובעיניים.
לבקנות מתרחשת כאשר אדם, או בעל חי יורש גן פגום אחד או יותר שאינו מייצר את הכמות הנורמלית של פיגמנט הנקרא מלאנין. ברוב המקרים, לא קיימת הסטוריה משפחתית.