אין דברים כאלה- סופ"ש של הפתעות

[שנהב]

אין דברים כאלה 1-
יום חמישי בערב, שעה 10 אוסף את יותם מרחובות ויורדים לאילת, פוף הנסיעה עפה ואנחנו נוחתים בשעה 2 באילת.
ישנו טוב, ומתעוררים לבוקר מקסים בעיר השמש העולה. חום אימים, הים פלטה צלול ומזמין, משיחות עם כל החברים הבנתי שנהיה לבד באילת אך אל חשש, יהיה כיף.
אחרי חימום קל נכנסים לסשן ראשון בסטי"ל
ירידות עליות מלא סקובה, כרגיל.
בערך בשעה 12 החלטתי לצאת לנוח, בעודי מפרק את הליניארד, יותם צובט אותי בחוזקה!!!!!

אני מפנה את מבטי אליו ובחצי הדרך ניצבת למולי צללית ענקית של חי ימי ענק.....
יותם מצביע לכיוון ובאותה שנייה אני מזהה שזה הכריש לויתן אשר עליו קיבלתי דיווח השבוע כי הוא משוטט בים האדום.
באותה שניה עזבתי הכל והתחלטי לשחות לכיוונו, מגיע ממש עד אליו.
מרוב התרגשות השנורקל שלי מתמלא במים כל הזמן אך אני שוחה ולא מזיז את המבט שלי ממנו לשנייה.
היצור הזה פשוט עצום :אורכו לפי הערכתו של יותם מגיע ל7-8 מטרים רוחב הראש שלו הוא כמטר וחצי, הוא מתחיל מאד רחב בראשו ומסתיים בשפיץ צרר של זנב מדהים.
הכריש הנ"ל היה פצוע בסנפיר הגב כאילו שנתקל בספינה, ובכל זאת היה עדין בתנועתו ואף הביע התעניינות בי וביותם.
במשך כרבע שעה שחיתי וצללתי איתו, לאורך של כחמש מאות מטר כאשר אני המום מההיזדמנות שנקרתה בידי, נכנסו לתחום השייט של המעגן לכיוון קצאא.
הכריש מבחינתו עלה לכיוונינו עד כדי מטר וחצי מגובה פני המים, ואנו צללו מתחתיו ואף ליטפתי אותו ואחזתי בסנפיר הגב שלו. בהחלט חיה מדהימה בעדינותה, הוא שחה באיטיות מרהיבה, וכאשר עברתי ליד סנפיר הזנב שלו הוא עצר לשנייה כדי לא לפגוע בי, רק לשם אומדן גובה סנפיר הזנב להערכתי הינו כמטר ורוחבו כ מטר בחלק הרחב שלו. מדהים הגודל הזה, והעדינות שבו, עיניו הקטנות משני צידי ראשו השגיחו בנו בכל רגע ומעבר מעל הראש העצום שלו גורם לו לשנות כיוון ולהסתכל עליך עם העין השניה, מדהים מדהים מדהים.
בשלב מסוים מצאנו את עצמינו כאשר אני מעל הכריש ויותם צל מתחתיו, והכריש צלל מעט כדי להתקרב ליותם. היצור הזה משאיר אותנו המומים וכאשר אני מרים מבט ומוצא אותנו באמצע נתיב השיט לא מסומנים, נאלצנו להפרד מהיצור המתוק הזה ולחזור אל החוף.
לאורך הטילוף הארוך חזרה נגלים לעיניינו טחן נקוד בריחופו המשגע, קופסנון בגודל של סלע שוכב על הקרקע, ולתדהמתנו קבוצת צוללי סקובה שהתעלמו לחלוטין מהסצנה המדהימה שקרתה סביבם.
יצאנו לנוח כאשר אנו פוגשים את ניר אינה ו"הצוללת הצהובה"כך ניר קרא לה, ומדווחים להם על קורות אותנו.
אין דברים כאלה 2-
לאחר צלילת הבוקר הנ"ל הלכנו יותם ואנ לערוך קניות בעודי משאיר את המערך שלי, לשימושם של החברים.
הם, יצאו מהמים 15 דק' לפני שחזרנו ולהפתעתי צוללים חופשיים זדוניים החליטו לגנוב את המערך, ולמה אני חושב כי היו אלה צוללים חופשיים: ף אדם אחר לא היה מעריך את החפץ הנ"ל כמו צולל חופשי, המערך עבר שיפוץ כללי והותקנו בו כל האביזרים הנחוצים, התא הפנימי נעטף ברצועת ניאופרןלהגנה על האבוב, והסל צופה בסרט סימון צהוב לסימון מהחוף ןלהגנה על האבוב, שאקלים הוחלפו והמערך נתפר לתפארת.
לא שערתי לעצמי כי אדם הצולל כמונו ואנו רק קהילה קטנה ומצומצמת העוסקים בתחום הנ"ל ייעשה דבר כזה לעמית לתחביב, פשוט מעציב לחשוב.
תקראו לי תמים אבל אפילו אני הייתי משתמש ומשאי את המערך במקומו, מרגיז, מדכא, וגורם לי לתהות מה אדם זה יעשה במערך שיש כמוהו אולי 20 בכל הארץ, הערך הכספי שול הוא אפסי לעומת הערך הסנטימנטלי שהושקע בו.
אני מקווה שאם הוא קורא בפורום זה הוא יבין את הטעות שעשה וישיב את המערך, אולי יגרום לי לחשוב קצת אחרת על הצוללים בקהילה, שעד היום לא איכזבו אפילו לא פעם אחת.
אין דברים כאלה 3-
לאחר מפח הנפש שנגרם לנו הלכנו לנוח, כאן המקום להודות ליובל שאירח אותנו אצלו, והחלטנו שהלילה נלך לצלול בסטי"ל צלילת לילה עם זריחת הירח, כמובן בישלתי ארוחת ערב כדת וכדין, תבשיל חיטה ועדשים וגולש. יותם התבכיין לרגע ואמר כי הוא "לא אוכל בשעות כאל" ולאחר רגע התאפס על עצמו והסכים שהצלילה המאוחרת הינה חוויה הרבה יותר חשובה ואפשר לעקם איזה חוק או שנים בשביל זה.
אספנו את גיא שכנו של יובל וירדנו עם ליל לכיוון הסטי"ל, כיוון שהשעה הייתה 10:30 והירח החליט לעלות שעה לאחר מכן החלטנו למרות החשיכה, לצלול לסטי"ל.
התברר כי החושך אפשר לנו לצלול טוב יותר, כנראה בגלל החוסר במודעות לסביבה, הביטחון עולה. והמודעות לעומק, היא אך ורק תחושתית.
לאחר כמה צלילות מדהימות כאשר מלמעלה הסייפטי זוכה למראות מרהיבים כשאלומת הפנס חודרת ויוצאת מהפתחים.
איתגרתי את יותם לערוך חדירה משותפת לסטי"ל לאחר שבאותו היום ממש הצליח לצלוח אותו בפעם הראשונה.
הוא הסכים ולאחר הכנה ארוכה, ניתנו הוראות לסייפטי שלנו, גיא תודה, וירדנו לצלילה של 1:33 ארוכה בכרבע דקה מצלילה רגילה לסטי"ל, הצלילה היתה רגועה בתוך החושך הזה והסטי"ל להפתעתנו הי ריק מיצורים חיים, כנראה יצאו לשייט עם ליל.
חזרנו לפני המים, כאשר בניתוח לאחור יותם נלחץ מעט והחל להשתעל, קבוצה של צוללי מיכלים הגיע להצטרף לחגיגה, ואנו נתנו להם שואו אוף קטן והתקפלנו לארוחת הערב החמה.
אין דברים כאלה 4-
למחרת קמתי השכם עם שחרלאחר שנת לילה מתוקה, והתכוננתי לצלילות עומק, מתיחות ונשימות, הגוף הרגיש מדהים, הערתי את יותם וחטפנו ארוחת בוקר קלה עם אבוקדו וזיתים.
יצאנו למרינה דייברס, לשאול ממורן המקסימה, מערך וצירפנו מצלמה ליום הצלילות, 10 בבוקר במגדלור, מדיטציה של כחצי שעה וכניסה למים, ניר ,אינה, יוני וה"צוללת הצהובה" הגיעו לצלול ושאלנו את המערך שלהם כדי שיהיה לי מספיק חבל לצלילות עומק.
הגוף, ההכנות, הנשימה הכל הלך חלק, והרגשתי כי אני עומד להשלים את המשימה 40 מ'.
חימום מדהים ב10 מ' הכין אותי לצלילות, לאחר החורף הדליל בצלילות, נדרשתי לחזור לכושר.
לא פשוט העיניין והגוף לא התעורר בזמן, מה שאשאיר אותי עם צלילות ל35-36.5 מ' שבמהלכן למדתי המון על התחושות של הגוף, להזכירכם בצלילה האחרונה לעומק זהה ,נתקעתי למטה עם הסכין.
היו צלילות חלקות ומדהימות עם פרוטוקולים מושלמים, נהניתי מכל שנייה כאשר יותם נוסך בי ביטחון ושלווה, תודה יותם.
תמונות לא צילמנו כי היינו עסוקים בצלילה, ויותם עוד הרגיש לא מספיק חזק כדי לצלול, החלטנו לצאת לנוח לפני הסשן האחרון.
אין דברים כאלה 5-
לסשן הבא הגעתי ע המון מוטיבציה אך עם סייפטי עייף שהחליט להכנס רק עם ספידו. לאחר 10 דק' הבנתי כי הוא לא יישרוד את הקור ובעומק חמש מ' נהייה הרבה יותר קר, שלחתי אותו לנוח ואספתי את המערך, לידי אלון ריבקינד התאמן, חשבתי אולי אוכל להצטרף, אך הם בדיוק סיימו, ברכתי אותועל ההישג שיא ישראלי חדש, והיכרנו רישמית.
למרות הכל החלטתי לקחת את המצלמה ולצאת לעבר המערות של המגדלור כדי לצלם יצאו תמונות יפות וצבעוניות אותם אני רוצה להקדיש כאן לבני המתוק שהחל את צעדיו הראשונים בצלילה חופשית בשבוע שעבר ואינו מרים את הראש מהמים.
לסיכום-
מסתבר שיש דברים כאלה, וכאשר מ צרפים חברים, שלווה, ים שקט וצלול, ושמחה, הדברים בהחלט יוצאים מדהים.
בכל דבר טוב יש גם רע, ולכן לא נפלה רוחי על הגנבה, ואני מקווה כי אדם זה יחליט לוותר על טיפשותו ולהשיב לנו את המערך, כי הוא אכן שלנו ואנו כקהילה עושים בו שימוש יחדיו.
ובמידה שלא, עוד ישולם לו כך או כך...
ולכם חברים יקרים אני מאחל שבוע מדהים מלא הפתעות.
נ.ב.
תודה ליוני צור על גילוי הלב

[Erez]

וואלה - סיפור מדהים!
גם הקטע של הכריש וגם המערך האבוד...
המסקנה הפרטית שלי היא :

יש דברים כאלה.

[יואב כרמון]

כיף לקרוא קטעים כאלה
מקווה שתוכל לעלות תמונות כדי שנוכל גם להתפעל.

[יאן]

אייי איייי איייי......

[Yotam]

אח, עובד, ידעתי שאני יכול לסמוך עלייך שהמגילה לא תאחר לבוא.

היה תענוג לצלול איתך, חבוב, בטח בצלילות מדהימות כאלו, ובטח עם חבר שלישי לצלילה בגודל כזה.
היה לא רע גם להשתעל במחיצתך דם, לחפש גנבי מערכים, לרעוד מקור, לנגוח בכוח במשקוף בתוך הסטי"ל בחושך, לקבל קללות מכל מדריך צלילה ברדיוס של קילומטר, ולחשוב שנדרסת וטבעת ע"י ספינה אקראית.

אה, ולטובת חברינו שעוד יצאו לצלילות לילה בסטי"ל: מומלץ בחום להקדיש תשומת לב יתרה לתורן של הספינה. בחיים לא ראיתי כזה ריכוז של זהרונים ועקרבנונים (כולל אחד שהיו עליו לפחות עשרה ק"ג). הנבלות יוצאים החוצה בהמוניהם בחושך. מדהים.

בברכת שבוע טוב,
נפגש בקרוב,
ואל תביא לי קריזי!

[ohadh]

איזה תענוג, הלוואי על כולנו

[יולי]

בהחלט מדהים
המערך זה לא אני.

[irit]

בהחלט שווה לקרוא.....איזה כייף לכם!!! ואנחנו היינו בצפון
טוב אולי הוא בכל זאת עדיין כאן...אני אלך לצלול מחר...מקווה שיהיה לי מזל כמו לכם.
בקשר למערך.....לא יפה....פשוט לא יפה.....

מתי אתם באים שוב?

[Boaz]

הייתי רוצה לחשוב שאולי איזה פקח טיפש/חסר מודעות שעבר שם ראה בו מטרד ולקח אותו... אני מעדיף ככה מאשר להאמין שצולל הרים אותו...
מעבר לזה,כולי קנאה! איזה כיף לכם...תענוג לקרוא את זה.

[יאן]

איזה חמוד אתה בוזינקה אתה פשוט חמוד....