הטורף האולטימטיבי - תצפיות של אורקה הולכות ומתרבות

[ohadh]

הם הטורפים הימיים האולטימטיביים, כשגם כריש לבן כלול אצלם בתפריט.

למרות שבד"כ המים הקרים סביב הקטבים נחשבים לסביבת מחייתם, לאחרונה נצפים האורקות יותר ויותר במימי בריטניה. המדענים מאמינים שהאורקות נמשכים למים אלה עקב אוכלוסיית הדגה המתאוששת המצויה בהם. קבוצות של עד 100 פרטים זוהו אל מול החופים שם.

במהלך השנה החולפת ניצפו יונקים אלה במימי בריטניה מן הקצה אל הקצה – מאיי סילי בדרום ותעלת למאנש, ועד לים הצפוני והים האירי מול חופי ויילס.

מעבר לאכילת דגים, האורקות צדים כלבי ים. למרות שההתקפות על בני אדם הן נדירות, מומחים מזהירים מלהתקרב יתר על המידה. חוקרים מאוניברסיטת אברדין ומהמרכז לחקר יונקים ימיים בסנט. אנדרוז, מבצעים מעקב אחר האוכלוסיה שמול חופי סקוטלנד, ע"מ לבחון את התאוריה שהעובדה שהאורקות נצפים יותר היא תוצאה של גידול אמיתי בנוכחות שלהם, ולא תוצאה של תיעוד מוצלח יותר מבעבר.

אנדי פוט מאוניברסיטת אברדין חקר בקיץ האחרון את המספרים שניצפו מול איי שטלנד, היכן שדווח על קבוצות של כ- 100 פרטים.

"תצפיות מן הסוג הזה הולכות ומתרבות", הוא אומר. "האורקות משנים את אזורי הנדידה ואת פיזורם בצורה די דרסטית. דגים כמו הרינג ומקרל קיימים עכשיו בשפע, וזה די הגיוני שהאורקות יגיעו בעקבותיהם.

"לכן באזורים שבהם עד כה לא נצפו אורקות – אלה החלו להופיע. רואים אותם יותר בצפון, אך גם בדרום הם צצים מפעם לפעם."

מאז שנות ה-50 וה-60, בהן החלה אוכלוסיית הדגה של בריטניה להצטמק, מעט אורקות נראות במים אלה. אין תיעוד משנים מוקדמות יותר, אבל המדענים מעריכים שבעבר יונקים אלה היו נפוצים יותר באיזור זה.
ע"י השוואת תמונות של האורקות, אשר צולמו לאורך העשור האחרון, החוקרים הגיעו למסקנה שמדובר באותם פרטים אשר נראים שוב ושוב במימי הממלכה הבריטית.

פוט אומר: "עד כה, מעט מאוד היה ידוע על היונקים הללו במים הבריטיים. הם נחשבו ל'עוברי אורח' אקראיים. אנשים חשבו שהם מבקרים נדירים. העובדה שאנו רואים את אותם אורקות שנה אחרי שנה מראה שזו טעות.

"כבר הדגשנו שאנו רואים פה קבוצות שנשארות באיזור תקופות ארוכות, ואף חוזרות לאותו מקום שנה אחרי שנה, בעוד אחרות נשארות כאן במהלך כל השנה. לאחר שראיתי אותם צדים כלבי ים, לא הייתי ממליץ להתקרב אליהם...".

"אין ספק שיותר מרשים ומרגש לצפות ביונקים הללו מאשר באחרים", אומר פול הרווי ממרכז התיעוד הביולוגי בשטלנד. "לעיתים קרובות אתה רואה אותם מזנקים מחוץ למים, או צדים כלבי ים. הם באמת מרהיבים."

בנוסף לדגים וכלבי ים, האורקות ניזונים גם מכרישים כולל הכריש הלבן, ואף ממינים אחרים של לוויתנים, כולל הלוויתן הכחול – היצור החי הגדול ביותר על כדור הארץ. האורקות מסוגלים לשחות במהירות של עד 50 קמ"ש, והם צדים בלהקות. הם מגיעים לאורך של 9 מטרים, וחיים עד 35 שנה. אורקה בוגר אוכל כ-25% ממשקל גופו בכל יום, בעוד אורקה צעיר אוכל 10%.