פורסם: שני, 18 יול', 2011 12:33 נושא ההודעה: מורד הדולפין
בתחילת החודש התקיים בירושלים פסטיבל הקולנוע השנתי. מה הקשר לצלילה חופשית אתם שואלים? אחד מהסרטים נושאי הפרסים הוא "הדולפין", או בשמו הלועזי "Dolphin Boy".
זהו סיפור אמיתי, על מורד, בחור ערבי-ישראלי שנחטף והוכה באכזריות על ידי בני כיתתו. הם חשדו שניהל מערכת יחסים רומנטית עם בת משפחתם המאורסת, והחליטו להעניש אותו. אביו מצא אותו מחוסר הכרה ושטוף דם. הוא אושפז בבית החולים במצב של דיסוציאציה פוסט טראומתית, ועם חבלות קשות מאוד.
כשראו שלא חל שיפור במצבו הנפשי גם כעבור שבועות, הציע הפסיכיאטר המטפל במורד אפשרות של טיפול בריף הדולפינים באילת, בתקווה שתקשורת לא מילולית עם דולפינים תועיל לו. אביו של מורד נפרד ממשפחתו, מוכר אדמות ורכוש, עובר עם בנו לאילת ונשבע לחזור לכפר עם בן בריא.
מורד מתחיל טיפול במסגרת תכנית בריף הדולפינים, ולמרות שהוא מנותק לחלוטין מבני אדם, נוצר בינו לבין הדולפינים קשר לא מילולי יוצא דופן בעוצמתו. הוא הופך לצולל מעולה ומגיע בצלילה חופשית לשלושה עשר מטר. מורד מתחיל לדבר לאחר שלושה חודשים, אבל אז מתברר כי הוא יצר לעצמו זהות חדשה, המנותקת מזהותו הקודמת. הוא לא זוכר דבר ממה שהיה עד לרגע בו התעורר בבית החולים, מתכחש למוצאו ואפילו מסרב לראות את אימו שהייתה בעבר האדם הקרוב אליו ביותר. הוא לא מתכוון לחזור לכפר כפי שאביו תכנן.
יחד עם זאת, מפתח מורד מערכת יחסים עם צעירה יהודייה, המשרתת בצה“ל. זהו סיפור על האופן שבו יכולים הדולפינים, הים ואהבה חסרת תנאים לרפא פצעים בנפש האדם ולמוטט חומות של שפה, לאום ומוסכמות חברתיות.
ואכן יש משהו בים, לפחות אצלי, שמאזן אותי, מרגיע, וטוען לי את המצברים לתקופה מסוימת.
זה לא באמת עולם של דממה, אלא עולם של קולות וצלילים מסוג אחר, וצבעים שלא רואים מהצד השני של פני הים.
ואע"פ שהים הוא אחת הזירות הקשות מבחינה הישרדותית בעולם החי, לגבי בני אדם הוא מקרין גישה של חייה ותן לחיות, ויש בזה המון קסם.
אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול להצביע בסקרים בפורום זה אתה יכול לצרף קבצים להודעותיך בפורום זה אתה יכול להוריד קבצים בפורום זה