כמה שסייפטי חשוב

[אורי]

תיקראו את הסיפור שהיה מזמן על צלילה חופשית בדייג בעומק קרקעית 55 מטר והצוללים ירדו לעומק 25-30 מטר
כנסו לקישור ותראו גם תמונות

http://www.spearblog.com/2009/07/14/what-it-feels-like-to-shoot-your-friend-to-save-his-life/

תרגום :

שני חברים, סטיב וקמרון יצאו לצלול צלילות דיג (חופשיות), 80 מייל מחופי פלורידה.
הסירה הייתה על עוגן והיה זרם די חזק, כך הם צללו עם הדריפט ואז שחו בחזרה לסירה והתארגנו לצלילה הבאה.
עומק הקרקעית שם כ-55 מטר ועומק העבודה היה 25-30 מטר.
לקראת סוף היום, הם ראו פארידה גדולה מאד (45 ק"ג לפי הערכה).
כסוג של חצי בדיחה, חצי ברצינות, קמרון חיבר את החץ שלו לחכה ורולר שהיו על הסירה, כדי לראות איך זה יהיה לירות בדג ואז לטפס לסירה ולעבוד עם החכה.
סטיב ירד ראשון לחפש את הדג. הוא ירד לעומק 25-30 מטר ואחרי כדקה הוא התחיל לעלות. קמרון, שהיה בקשר עין עם סטיב, ראה שסטיב עולה והתחיל בצלילה שלו, כשהוא חולף על פני סטיב, שנראה בסדר גמור.
קמרון ירד לעומק 18 מטר וחיפש את הדג.
בינתיים, כשהוא כ-7 מטר מפני הים, סטיב התחיל לקבל סחרחורת והראייה הטשטשה והוא התעלף והתחיל לצלול בחזרה (עילפון מים רדודים).
קמרון כבר היה עם הדג על הכוונת ועמד ללחוץ על ההדק, כשהוא ראה בזווית העין את הרובה של סטיב צולל לקרקעית.
הוא הרים ראש וראה את סטיב באותו העומק (18 מטר), צולל עם הראש כלפי מטה.
קמרון הסיר את חגורת המשקולות והתחיל לשחות לכיוון סטיב, אבל הוא הבין שהוא לא יצליח לתפוס אותו.
הוא כיוון את הרובה לכיוון הרגליים של סטיב, אבל לא היה בטוח שיצליח לפגוע או לחדור את העצמות ואז, בחלקיק שנייה, הסנפיר של סטיב הסתובב כך שהוא פנה עם הצד הרחב לקמרון, שירה ופגע בסנפיר.
קמרון שחה לפני המים, כשהוא מגיע "הכי קרוב שהיה אי פעם לעילפון" (ככה הוא תיאר) וצעק לאנשים שהיו בסירה שיגלגלו את החכה, כי סטיב מחובר בצד השני והוא טובע.
כעבור כמה שניות של הלם, הם גילגלו את החוט והעלו את סטיב לסירה, אחרי שהיה כ-3.5-4 דקות מתחת למים.
סטיב היה כולו כחול ורפוי, דם נוזל לו מהעיניים, האוזניים והפה, אבל עדיין עם דופק חלש מאד.
הם התחילו החייאה וכעבור דקה או שתיים סטיב השתעל ופלט קצף אדמדם.
כעבור עוד דקה, עוד שיעול ואז הוא לקח נשימה קטנה (לפי קמרון, בערך 1% מנפח הריאות).
בינתיים הוזעק מסוק של משמר החופים ונמשכה ההחייאה, תוך כדי שסטיב מתחיל לנשום ופולט עוד קצף.
המסוק פינה את סטיב לביה"ח, שם הוא נשאר במחלקת טראומה ל-3 ימים, אבל יצא בנס ללא פגיעה מוחית וללא נזק ארוך טווח לאוזניים ולעיניים, שסבלו מבארו-טראומה עקב הצלילה מ-7 מטר ל-20 מטר ללא פימפום והשוואת לחצים.
סטיב ניצל בנס, תודות לאינסטינקטים של בן הזוג שלו והמון המון מזל וכנראה קצת עזרה מלמעלה (מה אם הרובה של סטיב לא היה נופל לשדה הראייה של קמרון, שהיה מבזבז את הירייה היחידה שלו על הדג ומה אם קמרון היה מנסה להרים את סטיב בכוחות עצמו וטובע יחד איתו ומה עם הסנפיר היה נשבר, או נתלש מהרגל של סטיב ועוד הרבה דברים שיכלו לקרות ולשנות את התמונה).
מצד שני, אם הם היו מקפידים על סייפטי נכון, עד לפני המים, כנראה שהמצב היה נמנע. הקפידו תמיד תמיד על סייפטי נכון כי דג לא שווה סיכון של הבן זוג שלך . סיפור עצוב

[spidergoat]

הלקח כפול.
חשוב סייפטי בקו פני המים,
אך חשוב לא פחות להיות בציפ חיובית במטרים האחרונים, אם אתה רוצה שהסייפטי יגיע אליך.
סייפטי לא יכול לטפל במשקולת...

[דן זלגלר]

איזה סיפור.... נשארתי במתח עד הסוף!

מזל גדול היה לו. חשוב להקפיד תמיד שאין שניים בצלילה בו זמנית כדי להמנע ממצבים דומים.
ובכל אופן, תארו לכם מה היה קורה אם כל זה היה מתרחש כשהוא לבד...