שיא ישראלי חדש

[spidergoat]

ע"פ וואלה, שבר אלון ריבקינד את השיא הקודם (77) עם שיא חדש של 100.6, בסגנון של משקל משתנה.
זמן הצלילה 2:40, והוא עלה באלגנטיות עם מונופין.
באתר שם יש ניסוחים גרועים וטעויות במונחים, שלא לומר חוסר בעובדות מעניינות שנסיכת הפורום דואגת להביא לנו.
אז מי שיודע יותר מוזמן לשתף עוד!

[דן זלגלר]

מזל טוב לאלון! -ופרטים נוספים בקרוב

וליתר דיוק - לא שבר, אלא קבע שיא בסגנון.
שכן אין רישום קיים של שיא ישראלי קודם בסגנון משקל משתנה.

[blue]

מזל טוב לאלון וברכות על השיא החדש!
הגיע הזמן לשיאים תלת סיפרתיים ישראלים... לי אין הרבה מידע מעבר למה שכתוב, אבל אין צלילה ל100.6. העומק נמדד במטרים שלמים...

שוב, ברכות לאלון!

[deep]

בוקר טוב ושבת שלום,
קצת אינפורמציה על השיא ששברתי ביום רביעי האחרון.
הצלילה נערכה מול המצפה התת-ימי במרחק של 600 מטר מהחוף-לא רחוק מהספינה הטבועה
בעומק 'האופירה'.
הצלילה בסגנון משקולות משתנות היתה ללא מזחלת אלא חגורת משקולות(12 ק"ג) שהחזקתי
ביד והנפילה היתה עם הראש כלפי מטה כמו במשקולות קבועות.
למשקולת היתה מחוברת מצלמה של חברת גופרו עם מארז מיוחד מאלומיניום המגיע לעומק של 150 מ'
וצילמה את כל הירידה-צילום מדהים!!! העלייה היתה בעזרת מונופין. החליפה היתה מאופן סל יאמאמוטו 4 מ"מ.
הצלילה התרחשה מהסירה הקטנה שלי שאליה היתה מחוברת הסירה של דיפ סיאם כסירת חילוץ
צוללי טרימיקס ירדו על אנך אחר לצורך צילומים בעומקים של 80 50 ו-30 מטר - צולל טרימיקס עמוק אחד שימש כצולל בטיחות בשבילי והיה מצויד במצנח הרמה.
הספינה בשם אוריוניה היתה בדריפט מולנו עם קהל צופים צוות צופים טלוויזיה חברים ועוד.
הצלילה היתה קלה מתמיד,הצלחתי להישאר רגוע לפני הצלילה למרות שהיו הרבה מצלמות מכל כיוון,התזמון ועבודת הצוות של הארוע כולו היה מושלם מבחינת עגינה,צוות הצוללנים,זמנים, מצב הים(ללא זרם) וצוללי הבטיחות החופשיים.
השופטת הראשית היתה לוטה אריקסון משבדיה והשופט המשני היה ארז באטוס מאוסטרליה.
כן גם אני מחכה בקוצר רוח לוידאו
צלילות בטוחות ומהנות לכולם.

[עדן]

מברוק יאלוף הארץ!

[sodeds]

[deep]

היי,השיא הרשמי הוא 100 מטר.

[שושו הכרישועל]

איזה יופי. התמונה אומרת הכול.
אתה יכול לשתף קצת מה עבר לך בראש?

[deep]

בלילה שלפני השיא הצלחתי לעצום עין ל-3 שעות כך שמבחינה פסיכולוגית זה לא עזר ממש.
הרבה התרגשות וקצת סטרס-מה שעבר לי בראש באותו הבוקר זה בעיקר שכל הלוגיסטיקה של הצלילה תפעל כמו בתכנון כמו: מה מצב הים מבחינת רוח וזרם? האם העגינה תלך בלי בעיות?
האם צוללי הטרימיקס יהיו בתאום מלא? האם ההורים שלי יספיקו לעלות על ספינת הקהל? ועוד לא מעט מחשבות נוספות.
ברגע שנכנסתי לחימום במים 90% מהמחשבות נעלמו - והשתדלתי להיות נוכח ברגע ולעצום עיניים. מרגע שהצלילה התחילה עברתי למצב של להרגיש ולא לחשוב.
השאר כבר הלך די חלק עד היציאה אל פני המים.

[spidergoat]

בחיי,
אני שומע את התיאורים שלך, ומתרגש בשבילך.
כל הכבוד! אתה בהחלט מעורר השראה...