התחממות גלובלית - עכשיו זה רשמי

[מגיש החדשות]

הטמפרטורות שוב עלו, וגם לאחרוני הספקנים בקהילה המדעית זה כבר ברור: האקלים העולמי מתחמם באופן חסר תקדים

ההתחממות של מערכת האקלים העולמית אינה מוטלת בספק" - במלים נחרצות אלה נפתח הדו"ח המקיף של IPCC (פורום המומחים הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים), שפורסם בתחילת השבוע. אחרי שנים אחדות של אירועים אקלימיים קיצוניים, שבהן התפרסמו מדי יום בתקשורת כתבות בנושא שינוי האקלים, הצהרה כזאת אינה נשמעת מפתיעה. אך במשך כמעט חמישה עשורים התקשו החוקרים שפיענחו את מנגנון ההתחממות העולמית לשכנע את הקהילה המדעית ברצינותו של האיום הנשקף מהתופעה.

הכל התחיל ב-1958, כאשר האוקינוגרף האמריקאי צ'רלס דיוויד קילינג החליט להקים בפסגת הר לואה שבהוואי תחנת מדידה לכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. עד לאותו זמן סברו רוב המדענים שהפחמן שנפלט עקב שריפת דלקים נספג רובו ככולו על ידי האוקינוסים והצמחייה. אך מדידותיו של קילינג הצביעו על תופעה מפתיעה: מדי שנה, שיעור הפחמן באטמוספירה מטפס באופן משמעותי ועקבי. עם זאת, עברו כמה עשורים עד שהושגה הסכמה מדעית שהזיהום גורם להתחממות.

בשנות ה-60 וה-70 עברו על אירופה כמה חורפים קרים במיוחד, והטענה שהעולם מתחמם נחשבה להזויה למדי בציבור הרחב וגם בקרב רבים מהמדענים. דיבורים על התחממות גלובלית החלו לפעפע לדעת הקהל הציבורית, אך נתפשו בדרך כלל כנבואה שחורה שבה מחזיקים משוגעים לשמירת הסביבה.


קרחונים נמסים בגרילנד. במשך 5 עשורים התקשו
החוקרים לשכנע ברצינותו של האיום (רויטרס)

התפתחויות מדעיות היטו את הכף
"אנשי המדע הם מאוד סקפטיים", מסביר הפרופ' פנחס אלפרט, מומחה לשינויי אקלים וראש החוג למדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב. "כשתופעה מדעית מתגלית לראשונה, גם המגלים עצמם חשים בדרך כלל ספקות, והקהילה המדעית על אחת כמה וכמה. הממצאים של קילינג היו משמעותיים, אבל היה צריך לבצע מדידות בכל העולם כדי להשתכנע שמדובר בתופעה עולמית ומשמעותית".

בשנים הבאות חלו כמה התפתחויות מדעיות שהחלו להטות את הכף לטובתה של היפותזת ההתחממות. מחשבים חדשים איפשרו שימוש במודלים לצורך חיזוי ההתחממות העתידית. גם מדידות של רמת הפחמן בתקופות פרה-היסטוריות, שנערכו באנטרקטיקה, איפשרו לשרטט תמונה מקיפה יותר של השינוי המתרחש באטמוספירה. המדידות, שבוצעו על ידי בדיקות של בועות אוויר עתיקות שנכלאו בקרח, הראו שלפני כעשרת אלפים שנה רמת הפחמן באטמוספירה היתה קטנה בחצי מזאת שהיום.

לאורך שנות ה-80 נרשמו שלוש שנים החמות ביותר ב-134 השנים האחרונות. וכך, במחצית השנייה של שנות ה-80, החלו האזהרות מפני התחממות כדור הארץ להופיע בכותרות העיתונים ובדיוני הפרלמנט.

מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה, היתה מהמנהיגים הראשונים שהכירו באפקט החממה. "בניגוד לרצוננו, העמדנו את מערכותיו של כוכב הלכת הזה בניסוי עצום בהיקפו", הזהירה ב-1988. "התחממות עולמית תגרום להאצה מוגברת של הפשרת הקרחונים, ולעלייה משמעותית בגובה פני הים". יש הטוענים שכוונותיה של ראש הממשלה השמרנית לא היו אקולוגיות טהורות, ושימשו נשק במאבקה נגד איגודי הכורים, שסירבו לסגור את מכרות הפחם. אך בינתיים, במדינות אחרות ברחבי אירופה התחזק כוחן של מפלגות ירוקות.

במקביל, מנגד, תעשיות הנפט והפחם נרתמו כדי לערער את אמינותם של המדענים שהתריעו מפני סכנות ההתחממות. ב-1989, בעקבות פרסום אחד הדו"חות המקיפים הראשונים בנושא שינוי האקלים, הקימו התאחדות התעשיינים האמריקאית וחברות הנפט ארגון בשם "קואליציית האקלים הגלובלי" (GCC) שנועד להפיץ מידע נגדי המפריך את התיאוריה. מדעני הארגון טענו שפליטת הפחמן היא "מתנה שהעניק האדם לטבע", כיוון שהיא מאפשרת לצמחים לבצע פוטוסינתזה ביתר קלות. "ילדינו יחיו בעולם עשיר בהרבה בצמחים ובעלי חיים לעומת זה שבו אנו חיים כיום", כתבו החוקרים. ואכן, בארה"ב, ממשליהם של רונלד רייגן ושל ג'ורג' בוש האב סירבו לחלוטין להכיר בשינוי האקלים. טענות על התחממות כדור הארץ תוארו על ידי הבית הלבן כתיאוריות הזויות של "מטורפי אקולוגיה".


בוש האב. הממשל שלו ושל קודמו, רייגן, סרבו להכיר
בשינויי האקלים

רמת פחמן קיצונית

אלא שבינתיים, מדידות נוספות של רמת הפחמן הדו-חמצני שנעשו על ידי צוותים ברחבי העולם הצביעו על קיצוניותו של המצב הנוכחי. "בכל 420 אלף השנים האחרונות, עד המהפכה התעשייתית, לא היתה רמה כזו של פחמן באטמוספירה", אומר הפרופ' אלפרט. ב-1990 פורסם הדו"ח הראשון של הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי אקלים, שהצביע על קשר ודאי ומסוכן בין פליטת הפחמן להתחממות. אך גם אחר כך, בתקופת הנשיאות של ביל קלינטון וסגנו אל גור, נקטה וואשינגטון צעדים מהוססים כדי להפחית את פליטת המזהמים.


אל גור. מדיניות מהוססת בתקופת כהונתו כסגן נשיא
(רויטרס)

בוועידת האקלים העולמית שהתכנסה בקיוטו ב-1997, סירב גור לדרישת האיחוד האירופי להפחית את שיעור הפליטה ב-15%. ממשל קלינטון חתם אמנם באופן סמלי על אמנת קיוטו, שחייבה את המדינות המתועשות להפחית את פליטת הגזים מתחת לרמה שנמדדה ב-1990 - אלא שהסנאט האמריקאי פסל את האמנה ועד הבחירות ב-2000 קלינטון וגור לא הביאו אותה לאישור מחודש. כשנבחר הנשיא בוש, הוא הודיע שארה"ב תפרוש מהדיונים על האמנה. אחרי ארבעה עשורים של מחקרים ודו"חות בסוגיית שינוי האקלים, הגדיר ממשל בוש את הטענות על אקפט החממה כ"מחקר מדעי בלתי מוכח". וכך, רק השנה, 49 שנים אחרי מדידותיו הראשונות של קילינג, מסתמן סיכוי להסכם בינלאומי שיפחית באופן משמעותי את פליטת הפחמן.

מתוך וואלה! חדשות

[מגיש החדשות]

חשש: ההתחממות הגלובלית תוביל למלחמות

על פי מחקר חדש, ככל שתגדל אוכלוסיית העולם יהיה קשה לספק מזון לכולה. התוצאה - מלחמות בין חצי ממדינות העולם

מדענים מארצות הברית, סין ובריטניה מזהירים שההתחממות הגלובלית עלולה להוביל למלחמת הישרדות על פני כדור הארץ. המדענים מסתמכים על מלחמות עתיקות שנגרמו כתוצאה משינויי אקלים. הגידול האדיר באוכלוסיה בימינו אינו תואם את המצב האקולוגי החדש שנוצר כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

"כיום הטמפרטורות אולי סבירות, אך בקרוב יתחילו צמחיות שלמות להעלם, דבר שיצור לחץ אדיר על אוכלוסיות שונות בעולם", אמר פיטר ברק, מומחה להתחממות הגלובלית. לדבריו, "ככל שתגדל האוכלוסיה יהיה קשה יותר לספק מזון לכולם, דבר שעלול לגרום לרעב ולמלחמות על משאבים".

דיוויד שאנג מאוניברסיטת הונג קונג אמר כי "כשיש שינויי אקלים קיצוניים אנשים נוטים להגר למקומות אחרים, תנועה אדירה שכזו הובילה כבר בעבר למלחמות". לפי המחקר, לפחות חצי ממדינות העולם עלולות למצוא עצמן בקונפליקט עם מדינות אחרות בעקבות ההתחממות הגלובלית.