פורסם: רביעי, 13 יול', 2011 19:04 נושא ההודעה: מה השיטה שלכם להתמודד עם הלחץ?
ואני לא מתכוון לסטרס...
עוד בקורס אמרתי לדן שאין לי בעיה עם עצירת נשימה כמו שיש לי בעיה עם הלחץ הגובר ככל שמעמיקים.
להוציא צלילה אחת (דן, אתה יודע בדיוק איזו! ) ממנה יצאתי מתנשם כמו לברדור בחומו של אוגוסט, יצאתי לרוב עם הרגשה של "אני יכול להתאפק עוד", בעוד השלב של ההעמקה מרגיש לי כמו מלחמה עם עצמי.
פיזית, אני מרגיש את הלחץ בבטן ובריאות.
אז למדתי בדרך הקשה למה אנחנו אוהבים את פרנזל,
ושכדאי לטפטף קצת אוויר למסיכה,
ורק עם האגרוף הסטטי הזה שנכנס לי דרך הבטן לכיוון הסרעפת עוד לא התמודדתי.
מה השיטה שלכם?
דירוג איכות להודעה זו 10.00 (מתוך 10) ע"י 1 מדרגים.
פורסם: שני, 18 יול', 2011 23:29 נושא ההודעה:
כנראה שאתה עושה משהו לא נכון, כי 20 מטר - זה עדיין לא העומק להרגיש לחץ שכזה.
אני לא מרגיש שום לחץ גם בצלילות ל-70 מטר. זה יהיה בזבוז זמן, לנסות לנחש איזו מה-20-30 טעויות או קומבינציה שלהן גורמות לזה - צריך לפחות פעם לראות את הצלילה.
הסיבות הנפוצות ללחץ (להרגשת מעיכה) יכולות להיות מגוונות:
1. סטרס - לחץ מנטלי.
2. מצב הראש והגוף.
3. קור.
4. לדחוף את עצמך מהר לעומק - חוסר הסתגלות לעומק/לחץ.
5. טעויות בטכניקה של השוואת לחצים.
6. קצב השוואת הלחצים.
7. נסיון לפמפם בלי אויר בפה.
8. נסיון להחזיר אויר לחלל הפה בעומק, לטובת השוואת הלחצים.
הרשימה עוד נמשכת. כל אחת מהדברים האלה, או צירוף של כמה מהם ובלי וידאו טוב של הצלילה שלך יהיה בלתי אפשרי לחוות דעת ששווה משהו.
יש עוד פקטור מסובך יותר, נקודות שבהן הגוף נכנס ללחץ ומתמתח.
פורסם: שלישי, 02 אוג', 2011 10:17 נושא ההודעה: מתיחות
איתי, הלחץ הוא שווה אצל כולם. רמת הרגישות - היא זאת שמשתנה. ולא רק בין צולל לצולל, אלא גם אצל בן אדם אחד בתקופות שונות. אדם שרק התחיל לצלול - ירגיש את האגרוף / חיבוק הרבה יותר חזק מאשר אדם שכבר צבר ותק
ההסבר הוא פשוט מאוד - עם כל צלילה הגוף מתרגל ללחץ. מה בדיוק מתרגל? בעיקר השרירים. השרירים "זוכרים" את השינוי שקורה בגוף בכל פעם שהוא נתון ללחץ חיצוני ברמה זו או אחרת. הגוף יעזור למחשבהויגמיש את עצמו עם הזמן, אבל רק בתנאי שהמחשבה תתן לו...רק בתנאי שתדע להרגיע אותה.
מה שיכול לעזור מאוד לגמישות השרירים, ואני מדברת על השרירים הבין צלעיים בעיקר (למרות שאני לא ממליצה להזניח את שאר קבוצות השרירים), זה מתיחות טובות! רבים עושים את זה בעיקר לפני הצלילה - מה שלא פסול, אבל לדעתי זה צריך להכנס לרוטינה.
דירוג איכות להודעה זו 10.00 (מתוך 10) ע"י 2 מדרגים.
פורסם: רביעי, 03 אוג', 2011 1:28 נושא ההודעה:
הניסיון שלי מועט מידי כדי ליעץ בנושא אבל כשקראתי את המשפט "האגרוף הסטטי הזה שנכנס לי דרך הבטן לכיוון הסרעפת" הדבר הראשון שחשבתי עליו היה חוסר גמישות של הסרעפת ושרירי הנשימה. המתנתי בסבלנות לשמוע מה יש לשועלים הוותיקים לומר בנושא וכשאלינה הציע את האפשרות של גמישות השרירים הרגשתי נוח להגיב.
הנה כמה תרגילים להארכת שרירי הנשימה (סרעפת והשרירים הבין צלעיים) בהמשך למאמר המתיחות [מתיחות=להכניס מתח לשריר. לביטוי 'למתוח שריר' יש קונוטציה שלילת. אני מעדיף "להאריך את השרירים"]:
1 - נעמוד בגב זקוף ובפיסוק קל, ברחב האגן. נשאף שאיפה מלאה: נתן לבטן להתרחב, לצלעות, לעצם החזה להתרומם ולשכמות להתרחק אחת מהשניה ונחזיק את האויר בריאות. נביא את שתי הידיים למעלה מעל הראש ונביא את הגוף לצד אחד כך שהצד השני של הגוף מתארך, תוך שאנו שומרים את האגן מעל כפות הרגליים. נחזור למרכז נוריד את הידיים ונשחרר את האויר. ננשום כמה נשימות מלאות ועמוקות ונבצע את התרגיל לצד השני.
2 – נעמוד בפיסוק קל, ברחב אגן. נקופף את הברכיים ונניח את הידיים על הירך ממש מעל הברך כך שנוצר משולש נוח בין החלק הקדמי של הגו, הידיים והירכיים. ננשום כמה נשימות מלאות ועמוקות. נרוקן כמה שיותר אויר מהריאות ונחזיק את הנשימה – לא ניתן לאוויר להכנס או לצאת מהריאות. נכניס(נשאב) את הבטן פנימה ולמעלה תוך כדי הרמת הצלעות התחתונות מעט למעלה וקימור עדין בגב. נדחוף את הבטן החוצה ונחזור על הפעולה פנימה והחוצה מס פעמים בצורה איטית ועמוקה. נשחרר את הנשימה.
3 – גרסא מתקדמת של תרגיל 2'. בדומה לתרגיל 2, נתמקם ונכניס את הבטן פנימה ולמעלה, נחזיק את הבטן שאובה פנימה ונזדקף לאט לאט לעמידה ונביא את הידיים מעל הראש. נשחרר את הידיים ואת הנשימה.
2 – נעמוד בפיסוק קל, ברחב אגן. נקופף את הברכיים ונניח את הידיים על הירך ממש מעל הברך כך שנוצר משולש נוח בין החלק הקדמי של הגו, הידיים והירכיים. ננשום כמה נשימות מלאות ועמוקות. נרוקן כמה שיותר אויר מהריאות ונחזיק את הנשימה – לא ניתן לאוויר להכנס או לצאת מהריאות. נכניס(נשאב) את הבטן פנימה ולמעלה תוך כדי הרמת הצלעות התחתונות מעט למעלה וקימור עדין בגב. נדחוף את הבטן החוצה ונחזור על הפעולה פנימה והחוצה מס פעמים בצורה איטית ועמוקה. נשחרר את הנשימה.
זה אחד מהתרגילים שלנו לפיתוח והגמשת מערכת הנשימה. אנחנו משלבים את זה עם דחיסת אויר (3 פעמים).
זה רק חלק קטן מהמתיחות/הארכות שאנחנו מבצעים לפני צלילות עמוקות.
זה אחד מהתרגילים שלנו לפיתוח והגמשת מערכת הנשימה. אנחנו משלבים את זה עם דחיסת אויר (3 פעמים).
זה רק חלק קטן מהמתיחות/הארכות שאנחנו מבצעים לפני צלילות עמוקות.
[]
למה אתה מתכוון "אנחנו משלבים את זה עם דחיסת אויר"?
האם כשאתה אומר דחיסת אויר אתה מתכוון לpacking? ואיך, אם כן, משלבים אותם עם תרגול של נאולי ואגניסארה, שאותם הרי מתרגלים בריאות "ריקות"?
_________________ When the breath is unsteady, the mind is unsteady. when the breath is steady the mind is steady. therefore retain the breath
אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה אתה לא יכול להצביע בסקרים בפורום זה אתה יכול לצרף קבצים להודעותיך בפורום זה אתה יכול להוריד קבצים בפורום זה
מה השיטה שלכם להתמודד עם הלחץ?
) ממנה יצאתי מתנשם כמו לברדור בחומו של אוגוסט, יצאתי לרוב עם הרגשה של "אני יכול להתאפק עוד", בעוד השלב של ההעמקה מרגיש לי כמו מלחמה עם עצמי.
