מונופין חדש - WaterWay Nemo Wing

[ohadh]

לאחר ציפייה דרוכה ובשעה טובה - הגיע המונופין החדש.
מדובר בדגם Nemo Wing של Water Way.

צפי לטבילה ראשונה - חמישי בבוקר - טאבה.


אם למישהו יש טיפים לשמירה עליו לאורך זמן (קרמים, ליטופים, סיפור לפני השינה...) אני אשמח לדעת.

שתהיה שנה טובה,

אוהד

[Gidi]

איזו "מתנה" לשנה החדשה!, תתחדש!!!


נראה מעולה, ונשמח לשמוע איך הוא במים.

אני גם בקרוב חושב על מעבר לסנפירים תוצרת WW, אבל הpowerfins.



ודרך אגב, שמעתי ששחור הכי מהיר

[דן זלגלר]

תתחדש!

אני זוכר את היום שקיבלתי את המונופין שלי.... אז אני מניח שאתה לא יכול להפסיק לגעת\לבהות בו כרגע

שמירה לאורך זמן,
המונופין, או יותר נכון חלקי הגומי שלו מאד רגישים ליובש, כדאי לשמור על המונופין תמיד בסביבה עם לחות סבירה. מה שאני עושה כאן באילת זה להספיג שני ספוגים במים מתוקים ולהכניס אותם פנימה אל תוך התיק של המונופין יחד איתו כשאני לא משתמש בו. אם אתה לא מתכוון להשתמש במונופין במשך תקופה ארוכה (יותר מ 3-4 שבועות) אתה יכול לרסס\למרוח על חלקי הגומי שלו ספריי\גריז סיליקון.

אה והם לא נרדמים בלי סיפור לפני השינה ו"נעימים" בלהב

אתה יודע מה אומרים:

Once you go black, you never go back

[ohadh]

[Gidi]

[דין]

זה לא פייר! גם אני רוצה כזה !!

תתחדש ושיהיה לך הרבה צלילות טובות איתו

[ohadh]

רשמים ראשונים:

חמישי בבוקר, חוף ה- Nelson Village בטאבה, טבילה ראשונה.
דן הזהיר אותי שזה הולך להיות קשה - וכך היה.
ניסיון ראשון - בתור התחלה - בקושי הצלחתי להחזיק את עצמי עם הראש מעל המים כדי לסדר את המסיכה והשנורקל. מזמן לא בלעתי כ"כ הרבה מים...
אחרי שסיימתי עם סידור המסיכה והשנורקל - הגיע החלק שבו ניסיתי להזיז את עצמי, וזה לא היה פשוט בכלל. בקושי התקדמתי, בעיקר כי לא עשיתי את התנועה עם כל הגוף כמו שצריך, ניסיתי לשנרקל עם המונופין במקום לצלול - והבנתי די מהר שלא זה הייעוד שלו.
אחרי כ-7 דקות בתוך הניסיון הראשון, יצאתי מהמים וחזרתי לסנפירים הרגילים. הרגליים הרגו אותי.

ניסיון שני - נכנסתי למים באיזור שבו לקרקעית מדרון תלול, כך שאחרי התרחקות של מטרים ספורים מקו המים העומק כבר היה בין 10-15 מטר. לאחר כמה נשימות הכנה - ברווז קטן, 3-4 תנועות (כמו שצריך, עם זרימה מהכתפיים עד הרגליים) ואני ב-12 מטר !! זה מעולם לא היה קל יותר! עכשיו כשכבר הייתי למטה, ולמרבה הפלא נותר די הרבה אוויר, ניסיתי קצת תנועה אופקית, "קצת" שדי מהר הפך ל"הרבה" - לתחושה של המהירות מדביקה את המסיכה לפנים קשה למצוא תחליף... לסיום וידאתי שאין אף אחד מעליי, ובכל הכח עליתי הכי מהר שיכולתי, מה שהעיף אותי עם יותר מחצי גוף מחוץ למים

וכך זה נמשך - באותו היום וביומיים שלאחר מכן, כשמעבר להנאה הממכרת - לא נותר אחד בחוף שלא יודע מי אתה

עד שיפותחו התמונות מהמצלמה התת מימית - תמונה פנורמית של החוף (צולם עם מכשיר Sony Ericsson):

[Gidi]

[ohadh]

[דן זלגלר]

אח,
לא נורא בעניין התמונות, החשוב הוא שחווית את החוויה - ועוד בסיני!
תמשיך להתאמן ותשתפר פלאים מהר מאד.



לגבי המצלמה,
שמע, אני צולל חופשי מנוסה יחסית והתקשתי לצלם בצלילה חופשית בהתחלה (אני לא מדבר על לתפוס תמונה טובה במקרה, או לצלם סרטון כשכל התמונה רועדת אלא על צילום איכותי) - זאת מפני שכדי לצלם כמו שצריך, אתה צריך להתרכז בצילום בלבד - כלומר התהליך של לצלול חופשי על כל חלקיו (תנועה, השוואת לחצים וכו') צריך להתבצע בצורה אוטומאטית לחלוטין. היום אני מתייחס אל צילום בצלילה חופשית כסגנון בפני עצמו.

אבל בכל זאת כיף כשיש מצלמה ומארז - וגם כאן הכל פונקציה של אימון.



דן.