אני ויפתח..

[רע]

לפני 4 חודשים חיפשתי עבודה, לא ידעתי במה, והלכתי לדוד שלי.
הוא חזר מאוחר יותר עם מספר טלפון ואמר שיפתח יענה לי ושהוא דיג, התקשרתי, ענה לי קול מבוגר מחוספס, הוא שאל ישר לאיזה עומק אני צולל. אני השבתי עד 35 מטר - טוב אתה מתחיל מחר ב-02:00. - אוקיי נתראה מחר.

יפתח הגיע לפנות בוקר למרינה הצפונית. סידרנו רשתות ויפתח מסביר לי איך לצלול ומה לעשות. 04:00 יצאנו לים, קר רוח חזקה ויפתח לא מוריד את עיניו מהאקו סאונדר (מכשיר לאיתור להקות דגים). התחלנו לפרוש את הרשתות (3 במספר) ופיזרנו אוכל לדגים. יפתח אמר שחוזרים לים ב-6. חזרנו לרשת שפרסנו בחיל הים ויפתח אומר: "אוקיי יש לך ציוד צלילה בארגז, חגורת משקולות וכו. רגע יפתח אני צולל חופשי אני לא צולל אם מיכלים - עניתי. מה??? אתם נורמלים אתה והדוד שלך? הוא זעק. מה הבעיה? תנסה אותי ותראה אם שווה לך להחזיק אותי השבתי. טוב, אני מתחיל למשוך את הרשת ואתה יורד למים, מסתכל אם היא נתקעת ומשחרר אותה אם צריך!! הוא הסביר. אני נכנס למים, הם חשוכים, השמש עדיין לא הפציעה. אני מסתכל על הרשת יוצאת לאט עם מעט דגים עליה, העניים שלי מתרוצצות בחלל שנוצר מהפלסטיק המעוצב וזכוכית המגן. קשה להתרכז, המנוע עובד.. ואז תהיתי לעצמי אם יש לו עיניים על מה שמתרחש. מבחינתו הוא מסובב את כל תבל סביב צירו. אני רואה ב-15 מטר שניתקעה הרשת. יפתח צועק: רד רד מהר לשחרר. אני בתוכי המנוע מסתובב על צירו השמש מחלקת את הים לפני בונה לי נתיבים מחודדים זה הזמן שלי..אני יורד(בלי חגורת משקולות) לאורך הרשת (בלי שעון) מגיע לקורל סבוך ברשת (מצויד בסכין קטנה) ופשוט מנסה למשוך (לא איכפת לי ליקרוע אותה).

זה עבד.

עכשיו נישאר לי להביט בשמש דרך הרשת שגזרה על מאה קילו דגי פלמידה שחורה להתנקז לידיים המנוסות של הדייג הזה ("אני למדתי לדוג באנטרטיקה") יאללה תעלה נבדוק......

[Gidi]

נשמע מלהיב..., אך באותה מידה גם יכול להיות מסוכן מאוד...

רק תחשוב על האפשרות של הסתבכות באחת הרשתות חס וחלילה...


עבודה לשני אנשים...

[דן זלגלר]

בהחלט מסוכן

מעניין איזו הבעה הייתה לדייג על הפנים כשהוא הבין שמדובר בצולל חופשי.