מגיש החדשות
שרת חדשות
הצטרף: 20 יונ' 2007 הודעות: 379
|
פורסם: שני, 03 מרץ, 2008 9:43 נושא ההודעה: תקווה חדשה לירקון |
|
|
אחרי שנים של הזנחה נעשה ניסיון לשיקום הירקון, ושאיבת המים לצרכי חקלאות תותר רק מקצה הנחל. בעתיד יוקם מאגר לטיהור שפכים
יותר מכל נחל אחר היה זה הירקון שנפגע קשות במהלך השנים, לאחר שכמעט כל המים הטבעיים שזרמו אליו הופנו לצורכי האדם. אם לא די בכך, גם חלק משמעותי מהשפכים המטוהרים המוזרמים אליו נשאבים להשקיה על ידי חקלאים.
עתה מנסה רשות הנחל לתקן את העוול על מנת להצליח בהליך השיקום של הירקון. הרשות מקווה שבתוך שנתיים לא יהיו יותר שאיבות ממי הנחל לצרכים חקלאיים, ומטרתה לאפשר את הזרימה ללא הפרעות עד מורד הנחל. כך, השפכים המטוהרים שיהיו באיכות גבוהה יותר (קולחים) ימשיכו לזרום באפיק ורק במורד הירקון, באתר "שבע טחנות" בתל אביב, הם יישאבו בצינור ויוזרמו לחקלאים.
בעבר הרחוק הגיעה מהמעיינות במקורות הירקון כמות מים של 25 אלף מטרים מעוקבים בשעה. כיום זורמים בנחל כ-400 מטרים מעוקבים בלבד וכמות זו מספיקה בקושי לקיום צמחים ובעלי חיים בחלק המזרחי של הנחל המכונה "הקטע הנקי". בשאר חלקי הנחל זורמים קולחים ואיכותם עדיין לא עומדת ביעדי השיקום.
על פי התוכנית הנוכחית של רשות הנחל, תוקם מערכת מסובכת למדי שתאפשר לעשות שימוש חוזר גם במים השפירים (מים ממקורות טבעיים) בקטע הנקי וגם בקולחים. במורד הקטע הנקי יישאבו המים ויוזרמו שוב ממעלה הנחל. בחלקים האחרים תהיה, כאמור, שאיבה של הקולחים לטובת החקלאים.
על פי תוכנית של המהנדס אילן הלבץ, יוקם בעתיד מאגר ליד קיבוץ אייל שאליו יוזרמו השפכים להליכי טיהור נוספים. לאחר מכן הם יוזרמו לנחל כשהם עוברים לפני כניסתם לאפיק בתוך "אגנים ירוקים" - בריכות עם צמחים המסייעים לטיהור נוסף. "איכות הקולחים שתגיע בסופו של דבר לנחל תהיה זהה כמעט לחלוטין לזו של המים השפירים", טוען הלבץ. "ניתן יהיה להשתמש בהם גם להשקיית גינות ומשטחי דשא בכל גוש דן".
התייבשות כמעט מוחלטת
על פי נתונים שאסף מנכ"ל רשות הנחל, דוד פרגמנט, במסגרת עבודת דוקטורט על הירקון שאותה השלים בשנה שעברה, היו קרוב לעשרים חקלאים שקיבלו בעבר אישור לשאוב מים מהירקון. השאיבה שלהם היתה משמעותית בעיקר בתקופת הקיץ שבה לא מגיעים לנחל מי שטפונות. הדבר גרם להתייבשות כמעט מוחלטת של הנחל. בנוסף, נוצרה בעיה של מפגעים סביבתיים לאחר שחלק מהחקלאים הקימו סכרים באמצעות ערימות של פסולת, כדי שיהיה להם נוח יותר לשאוב את המים.
"השאיפה שלנו היא שבעתיד לא יהיו יותר שאיבות של חקלאים מהנחל ולשם כך אנחנו מקימים את המפעל באתר שבע טחנות", מוסיף פרגמנט. "כמו כן קיבלנו שטח של שמונים דונם ליד הנחל שבו יוקם אגן ירוק שיסייע בטיהור השפכים לפני כניסתם לנחל. אנחנו רוצים שהנחל והפארק סביבו יהיו משולבים בתוך הנוף החקלאי, אך באופן שהחקלאות לא תפגע בנחל", אמר.
ברוב הנחלים בישראל מנסים הגורמים העוסקים בשיקום הנחל להשיג הקצאה מספקת של קולחים שאמורים להיות מוזרמים לחקלאות. במקרה של הירקון, חל עיכוב ממושך בפעולות השיקום בגלל ויכוח בין רשות הנחל ורשות הטבע והגנים לגבי סוג המים.
לאחר ויכוחים ממושכים שגרמו למתח רב בין שתי הרשויות, הוחלט להמשיך בינתיים בהליכי השיקום שאותם תכננה רשות הנחל, תוך התבססות על שימוש בקולחים. לדברי ניסים קשת ממדור ניטור הנחלים של רשות הטבע והגנים, "אנחנו סבורים שהנחלים ראויים למים שפירים ויש הצדקה כלכלית לספק אותם. אפשר לשאוב אותם במורד הנחל ואחר כך להעביר אותם להשקיה חקלאית באזורים שבהם לא ניתן להשתמש בקולחים בגלל חשש לפגיעה בקרקע ובמי תהום". על פי תפיסת הרשות, ניתן לנקוט מהלך דומה בנחלים נוספים ועל ידי כך לספק להם מים טבעיים הניתנים לניצול חוזר.
|
|