קורס צלילה חופשית באילת - מסקנות והמלצות

[michi20]

הגעתי דרוך , ידעתי שמצפה לי קורס צלילה חופשית ארוך ומלמד.
את הפחדים והחששות (עומק , עלפון , הצלחה או כשלון בקורס וכו...) לא השארתי בבית ...
שיהיה על מה לחשוב באוטובוס.
האוטובוס משלים את הירידה האחרונה בדרך , ומהחלון כבר רואים את אזור המלונות.
התמונה הזו מלווה בדרך כלל תחושת שמחה וחופש... (איך לא)
אבל הפעם זה היה קצת שונה , פחד? חשש?
כאילו איזור המלונות והחלק התיירותי של העיר לא חשוב או במילים אחרות , לא קיים .
בתוך הנוף הדבר היחיד שאני מחפש לראות מהאוטובוס זה את הים , כאילו מנסה להתמודד עם הפחד.

לילה , בוקר.

הקורס החל בלימודים עיוניים.
כל השאלות והחששות מקומפרסים לשאלות ישירות , והתשובות בהתאם.

כשדן הוריד את המערך הראשון (10 מטר) נבהלתי.

"אני לשם לא יורד חביבי...."
ירידה ראשונה , ככה ככה...
בירידה השניה כבר הרגיש יותר טוב.
אחרי הירידה השלישית כבר ריחפתי לגמרי .
כאילו לקחת את כל המתח והחששות שבשבוע שקדם לקורס ובעליה אחת מ 10 מטר
הכל מתפורר ומתפזר יחד עם בועות מהמסיכה

דן מתקן את הירידה שלי ותנועות הרגלים פה ושם.
"רק תן לי לרדת לשם שוב.... " (אומר לעצמי)
איך לומר , זו לא הירידה לשם , כמו השהיה והעליה משם.
סוג של צניחה חופשית , ברוורס.

למחרת התחושה רק התחזקה כשהדיסקית היתה מונחת ב 17 מטר.
ואחרי כל עליה משם רק רציתי לחזור על זה שוב.


באתי לקורס כדי לשפר את הביטחון שלי בצלילות הדייג הרדודות +
ויצאתי עם מתנה ששווה זהב.
דגים ? מי צריך אותם ....

זה המקום להודות לדן על הקורס הנפלא
ויותר מזה על המתנה הזו שנקראת "צלילה חופשית"

אני יכול רק לקוות שלא מתרגלים לתחושות האלו

"צלילה חופשית.........."

מיכאל.

[ohadh]

אני מזדהה לגמרי עם הדברים.

יופי של כתיבה, מיכאל, ותודה על השיתוף

[יולי]

לא מתרגלים
רק רוצים עוד

[שנהב]

ברוך הבא מיכאל,
וברוך עוד יותר המצטרף, זו בדיוק המחלה של כולנו.
שלא תבריא לעולם ותמשיך להעמיק.
עובד

[שפונגל]

Eize keif lishmoa! Havaya

Congratulations !