דחיסה (Packing) בצלילה דינאמית - למה זה טוב?

[ohadh]

בלא מעט סרטוני תחרויות ושבירות שיאים דינאמיות שראיתי ביוטיוב, שמתי לב שהצוללים דוחסים אוויר (Packing) לפני הצלילה.

והשאלה שלי היא - בחישוב של עלות מול תועלת - עד כמה זה כדאי?

כיוון שבצלילה דינאמית אין עלייה של לחץ, ונפח הריאות נשאר קבוע, האם הדחיסה, שמביאה את נפח הריאות לקצה של המקסימום לא יוצרת מתח פיזי בבית החזה, שמעיק על הצולל לכל אורך הצלילה?

לתשובותיכם המלומדות אודה

[Gidi]

אפשר רק להניח שאלו שמבצעים דחיסה, מורגלים
אליה ברמה זו או אחרת...

ולכן המתח אליו אתה מתכוון זה בעצם משהו שהם
כבר מורגלים אליו.

ולכן, רק נותן להם יתרון של הכנסת אוויר נוסף...

זה פשוט נראה לי הגיוני, יכול להיות שיש הסבר אחר,
ועוד יכול להיות, שבאמת זה לא משנה לכאן או לכאן.

[דן זלגלר]

מניסיון אישי, דחיסה לפני סטאטי או דינאמי, מקלה מאד על ההתמודדות עם התכווצות סרעפתית תודות למתח בבית החזה.

זה עדיין לא הופך את הטכניקה ל"בריאה" - באופן שאינו משתמע לשתי פנים לטכניקה יש תופעות שליליות לטווח ארוך, העיקריות שבהן הינן אובדן האלסטיות של דפנות הריאה והגדלה הדרגתית של נפח השארית (באחוזים) בעקבות זאת.

[שפונגל]

התיאוריה שלי לגבי פאקינג היא כזאת:

פאקינג יכול להיות מעולה אם נעשה בצורה מושכלת ולא בצורת חבלה עצמית.. מה זאת אומרת,
הפעולה טובה בעיניי כדי למתוח שמה את כל הדפנות והרקמות לרמה שתגביר את האלסטיות.. גם בסטאטי וגם בדינאמי.

צורה מושכלת כוונתה, מתיחה !בריאה! והדרגתית של דפנות הריאות ושאר המערכות הקיימות המושפעות כתוצאה מניפוח הריאה.

צורה לא מושכלת - הכוונה, רקמה שנקרעה כתוצאה ממתיחת יתר (תודה יותם) עלולה להפוך לצלקתית, ורקמה צלקתית, באופן הגיוני לא יעילה כמו ריקמה בריאה.. דהיינו מתיחת יתר עלולה לגרום לקרעים וצלקות מיקרוסקופיות, שעם הזמן - יקטינו את יכולת ניצול החמצן של הריאות... ייתכן גם ולטווח ארוך.

בנוסף,
בעבודה הקודמת שלי, היה לי מד דופק ולחץ דם זמין ועשיתי על הגוף שלי ניסויים.. וגיליתי שככל שאני עושה יותר פאקינג - ככה הדופק שלי עולה יותר בצורה !!דראסטית!!...
אז אני חושב שגם פה - אם מתבצעת אובר-פאקינג, נוצר אפקט הפוך.. ניצול גדול יותר של יותר חמצן שמתבטא בסוף בשריפה יותר מהירה של החמצן בריאות.

לדעתי פאק אחד גג שתיים מספיקים לפני צלילה - ואם הייתי מחליט לבצע פאקינג לפני צלילה הייתי עושה "חימום" של פאקינג לפני צלילה, דהיינו, סטאטי במים (תחת לחץ) + פאקינג, כדי למתוח את כל המערכות שמושפעות מהנשימה - גם לריאות מגיע חימום של מתיחה - לא?

הבעיה שלי עם המתיחה המושכלת, זה שלאורך זמן אני חש שמערכת הנשימה שלי מותשת הרבה יותר מהר.. זתומרת שאם אני מחליט שבא לי להיות 30 דקות במים ולא דקה יותר, אולי אעשה פאקינג.. אבל אם אני אהיה יותר מזה, אז אולי אעדיף שלא.

בנוסף שמתי לב, שכשאני שם חליפה, יותר קשה לי לנפח את הריאות מאחר ומופעל על בית החזה שלי לחץ אלסטי... וכשאני מנפח את הריאות שלי עם החליפה מתבצעת צריכת חמצן עצומה כתוצאה מניסיון הסרעפת שלי להתגבר על הלחץ האלסטי - אז גם פה, לפעמים כשיש לי זמן לעשות קצת ניסויים ומשחקים עם עצמי, אני נושם על לשלב שבו אני חש שאני מתחיל להתאמץ עם הסרעפת ואז עושה פאקינג, אבל לא כדי לדחוס אוויר מעבר לקיבולת הטבעית - אלא כדי להגיע עד לקיבולת הטבעית מבלי לצרוך כל כך הרבה חמצן עם הסרעפת.

אלו הם הגיגי האישיים כמובן.. אבל בגדול המסר הוא - שכל עוד התחושה של הפאקינג נשארת !!נעימה!!, אז זה מבורך.. ברגע שהתחושה הנעימה מתחילה לחלוף ולעבור יותר לכיוון של אימון סיבולת - אזי מתבצע סבל, אמנם במינון נמוך, אבל ברגע שנוצר סבל נוצרת תחושת סכנה ואי נוחות פיזית, וגם זה, מבחינה מנטלית, צורך יותר חמצן וחוסר נוחות במים.