מאמר - תאונות במים: זיהוי, התמודדות ומניעה

[דן זלגלר]

ישנם מספר מצבים אליהם אנו עשויים להיקלע במהלך צלילה חופשית, אשר עלולים להוביל לאיבוד שליטה בסיטואציה, חרדה, פאניקה ובסופו של דבר, להתרחשות של תאונה - פציעה ואף מוות.

חשוב כי נכיר מצבים אילו, נדע כיצד להתמודד עמם וכיצד למנוע מהם להתרחש מלכתחילה:

עלפון מים רדודים / סמבה

זיהוי - כשהנכם צוללים עם בן זוגכם, שימו לב לסימנים המקדימים לסמבה ו\או עלפון : שפתיים כחולות, בלבול, חוסר ריכוז (חוסר יכולת להביט לנקודה אחת), עוויתות שרירים בלתי רצוניות. במידה וזיהיתם אחד מן הסימנים, ידעו את בן זוגכם והמליצו לו לסיים את הצלילה.
במהלך צלילת הבטיחות, דאגו להביט לבן זוגכם בעיניים, במידה והוא אינו מביט חזרה ועיניו מתרוצצות לכל הכיוונים או גופו נראה כאילו הוא מתנועע ללא שליטתו ייתכן כי הוא חווה סמבה ועומד להתעלף, עלפון מתבטא פשוט בחוסר תנועה.
זכרו להתבונן בבן זוגכם גם כ 30 שניות לאחר הצלילה ולדאוג שיסמן לכם כי הוא בסדר, לפעמים העלפון מתרחש לאחר שהצולל יצא מהמים ואפילו הספיק לנשום.

התמודדות - במצב של עלפון, עליכם לשחרר את חגורת המשקולות של בן זוגכם ואת שלכם, לתפוס אותו מתחת לבית השחי ולעלות איתו לפני המים מהר ככל האפשר. ברגע שאתם מגיעם אל פני המים, יש לשמור על כך שראשו של בן הזוג נמצא מחוץ למים ושדרכי הנשימה שלו פתוחות (להגביה את עורפו קלות). יש להוריד את המסיכה מפניו ולנשוף על פניו תוך קריאה בשמו (אין לסטור על פניו או להכותו).
ב 99% מהמקרים הצולל יתעורר, ויחזור לנשום במידה והפסיק. במידה ואינכם מצליחים להעיר את הצולל במשך זמן שקרוב לדקה, קרבו את אזניכם אל אפו ובדקו אם הוא נושם, במידה והוא לא נושם, איטמו את אפו בעזרת אצבעותיכם ובצעו שתי "הנשמות זהב" (נשיפות ארוכות) לפיו, הכו במים בידיכם תוך צעקת "הצילו" והתחילו לגרור את בן זוגכם לחוף, במהלך השחיה לחוף סיפרו בקול רם מ 1 עד 10, כשבכל פעם שאתם מגיעים ל 7 עיצרו, הוציאו את ידכם מהמים ב 8 נערו אותה ממים, ב 9 איטמו את אפו של בן הזוג וב 10 בצעו שוב שתי הנשמות, המשיכו לשחות לחוף וחיזרו על התהליך (ספירה עצירה והנשמה). כשהגעתם לחוף התחילו לבצע החייאה (אם אינכם יודעים איך לבצע החייאה, אני ממליץ לגשת למ"דא ולעשות קורס, זה לוקח 8 שעות, 160 שקלים ויכול להציל חיים), דאגו שמישהו יזמין אמבולנס ודאגו למיכל של 100% חמצן אם יש כזה זמין בסביבה.

מניעה - עלפון ו/או סמבה יתרחשו כאשר רמת החמצן בגופו של הצולל החופשי תגיע לרמה הקריטית בה הגוף מכבה את עצמו בכדי לשמר חמצן לאיברים החיוניים (הלב והמוח). היפרוונטילציה לפני צלילה חופשית מקדמת את הסיכון להתרחשות עלפון ו\או סמבה, מתיחת יתר של גבולותיו של הצולל החופשי עשויה להוביל לאותו המצב. זכרו, תמיד צללו עם בן זוגכם, במידה והתעלפתם מתחת למים ואין מי שימשוך אתכם החוצה, הטביעה כמעט מובטחת.


אוזן הפוכה

זיהוי - כשאתם עולים אל פני המים בסיום הצלילה, תחושה של לחץ בתוך האוזן (כלפי חוץ) שאינו משתחרר ומחמיר ביחס הפוך לעומק בו אתם נמצאים.

התמודדות - עיצרו/האיטו את קצב העליה, הזיזו את הלסת החוצה, כלפי מטה, ימינה ושמאלה מסםר פעמים, הטו את ראשכם מצד לצד, המשיכו לעלות בקצב איטי ככל האפשר.

מניעה - אל תצללו אם הינכם מצוננים/מקוררים או סובלים מגודש בדרכי הנשימה.


קושי בפמפום

זיהוי - אינכם מצליחים לבצע פמפום במהלך ההעמקה, באוזן אחת או בשתי האוזניים.

התמודדות - עיצרו מיד, הרימו את ראשכם מעט ונסו לפמפם שוב, אין להפעיל כח אם אינכם מצליחים לפמפם, אין להמשיך להעמיק אם אינכם מצליחים לפמפם.

מניעה - דאגו לבצע פמפום לפני תחושת הכאב באוזניים, לימדו טכניקות השוואת לחצים מתקדמות (פרנזל , פת"ר). אל תצללו אם הינכם מצוננים/מקוררים או סובלים מגודש בדרכי הנשימה.


וורטיגו

זיהוי - תחושת חוסר שיווי משקל, איבוד ההבנה של היכן אתם נמצאים, איבוד תחושת כיוון.

התמודדות - עיצרו, לא להכנס לפאניקה, הורידו את חגורת המשקולות שלכם והחזיקו אותה בידכם מול עיניכם, שחררו את החגורה והביטו לאיזה כיוון היא נופלת, שחו לכיוון הנגדי.

מניעה - אל תצללו אם הינכם מצוננים/מקוררים או סובלים מגודש בדרכי הנשימה, במידה וחוויתם וורטיגו, פנו לרופא צלילה/אף אוזן גרון, לבדיקה של חבלה בעור התוף.


מעיכת ריאה/גרון

זיהוי - הרגשת לחץ חזקה ומתגברת בריאות או בגרון.

התמודדות - עיצרו, הפסיקו את ההעמקה, עלו חזרה אל פני המים.

מניעה - אל תמתחו את הגבולות שלכם יתר על המידה, לוקח לגוף זמן להתרגל לתנאים של לחץ קיצוני.


מעיכת מסיכה

זיהוי - המסיכה שלכם נצמדת בחוזקה אל הפנים ואתם מרגישים כאילו עיניכם עומדות לקפוץ החוצה מארובותיהן.

התמודדות - נשפו מאת אוויר דרך האף אל תוך חלל המסיכה.

מניעה - הקפידו להשוות לחצים גם במסיכה במהלך ההעמקה.


היפוטרמיה

זיהוי - חוסר תחושה בגפיים, אין רגישות לקור, תשישות, בלבול לאחר יציאה מהמים.

התמודדות - יש להמנע ממים חמים (במקלחת) ומנזלים חמים (תה), יש להתכסות בבגדים יבשים וחמים ולשתות מים פושרים. במידה ואין שיפור בסימפטומים יש לפנות לעזרה רפואית.

מניעה - צאו מהמים אם הנכם מרגישים שאתם מתקררים !


מגע עם הסביבה התת-ימית

זיהוי - תחושת צריבה בלתי נסבלת על/מתחת לעור, כאבים מקומיים או כלליים חזקים, שינוי בגוון העור, לאחר מגע בגורם תת-מימי.

התמודדות - לא להכנס לפאניקה, יש לצאת מיד מהמים ולפנות מיד לטיפול רפואי.

מניעה - המנעו ממגע עם הסובב התת ימי, זכרו כי אתם אורחים בעולמם.


נשימת אוויר מווסת

זיהוי - נשימת אוויר מווסת של צולל מיכלים בעומק.

התמודדות - במידה ונשמתם מווסת מתחת לפני המים, עליכם להמשיך את העליה אל פני המים יחד עם הצולל ובקצב שלו, עליה בלתי מבוקרת (מהירה) לפני המים תוביל לקריעת הריאות !

מניעה - אין, בשום פנים ואופן, לנשום אוויר מווסתים של צוללי מכשירים בעומק.


הסתבכות בחבלים או במקומות סגורים

זיהוי - הסתבכות של אחד או יותר מאברי הגוף בחבל משוחרר

התמודדות - במידה ויש באיזור בו אתם צוללים סיכויי להסתבכות בחבלים, נישאו עמכם לצלילה מספריים קטומות וחדות (כמו מספרי רופאים).

מניעה - שימו לב לסביבתכם, המנעו מהתקרבות לחבלים משוחררים ובשום פנים ואופן, אין להיכנס לחללים סגורים, על פני המים להיות תמיד מעל ראשכם.

שתהיה לכולנו צלילה בטוחה !



דן.

[עודד בר]

תודה לדן
שלא נדע מצרות

[עודד בר]

לגבי הוורטיגו
זה קרה לי פעם כשהראות היתה מינימלית אני פשוט הוצאתי מעט אוויר מהפה והמשכתי לכיוון של הבועות.

[Liquido]

[אבידג]

האם הסמבה היא בעצם מה שהעילפון בה למנוע? הרי העילפון הוא מנגנון של הגוף שמכבה את המערכות למנוע תפקוד בתנאי חוסר חמצן, ואילו הסמבה היא תפקוד לקוי שנובע מחוסר חמצן.
מה דעתכם, ומה אומרת הספרות המקצועית על זה, או על ההבדלים בין סמבה ועילפון.

[אמבוש]

[עודד בר]

[Liquido]

[אמבוש]

[DeepThought]

הסבר מופשט יחסית:
לנוירונים במח יש דרישת אנרגיה תמידית (=דרישת חמצן, גם אם בעקיפין) על מנת לשמור על חוסר איזון יוני עם הסביבה שלהם (=פוטנציאל). בדר"כ כשהפוטנציאל הזה משוחרר הנוירונים ירגשו (=יתנו פקודה ל) נוירונים אחרים ואז יבנו מחדש את הפוטנציאל הזה.
כשאין מספיק חמצן בשביל לשמור על הפוטנציאל הזה אפשר לקבל אפקט של ריגוש רפטיטיבי. כשהריגוש הזה גורם לתנועות מוטוריות או חוסר שליטה עליהן מקבלים את מה שמכונה סמבה, שנקרא גם LMC-Loss of Motor Control.

איבוד הכרה (Blackout - BO) קורה כשאין מספיק אנרגיה להשאיר את הצולל בהכרה.

הסימן לדעת שצולל אכן איבד את ההכרה (במקרה גבולי) הוא שהצולל לא זוכר איזה חלק מסוף הצלילה כמו המטרים האחרנים, הגעה לפני המים, התחלת הנשימה, הצלה ע"י שותף וכו'.

BO וLMC יכולים לקרות ביחד או כל אחד לחוד וזה תלוי בהרבה גורמים.
LMC נחשב פחות היפוקסי מBO אך רצוי להפסיק את הצלילה באותה מידה.
קשה לחזות מה יקרה קודם, זה תלוי באדם, בצלילה ובכל מיני תנאים פיזיולוגים.

עוד מספר דברים בקשר למה שכתוב בפוסט הראשון:

לדעתי הדעה שBO הוא מנגנון הגנה שגויה ביותר וגם חסרת כל תמיכה עובדתית לכל הידוע לי, מדובר פה בכשל מחוסר חמצן.

בקשר להבאת הצולל לפני המים בBO, כיום נוטים יותר לתפוס את הצלול בעורף ביד אחת ויד שניה מכסה על הפה על מנת שלא יכנסו אליו מים בטעות.
להלן קישור (עם תמונות) הדן בכך http://forums.deeperblue.net/safety/64589-question-about-getting-blackoutee-surface.html

שפתיים כחולות אכן מעידות על ירידה ברמת החמצן בדם אך לאו דוקא מעידות על כך שהצולל בהכרח היה קרוב לאובדן הכרה. אנשים עם המוגלובין יותר גבוה יקבלו שפתיים כחולות יותר מוקדם. בטמפרטורה קרה מקבלים שפתיים כחולות גם כן יותר מוקדם וישנם עוד גורמים אינדיבידואלים שמונעים מזה להיות כלי אמין לחיזוי (בעבר הוא נחשב). מומלץ להעיר לשותך שהשפתיים שלו היו כחולות בסוף הצלילה שכן זה מעיד על היפוקסיה אך זה לא תמיד מעיד בהכרח על כך שמדובר בסכנה.